"איזה בני אדם… מתנהגים כמו בג'ונגל!" אילו רק יכולנו לקרוא נכון את חוקי הג'ונגל, ולפצח את הקוד שמפעיל את כל החלקים בטבע, היינו נחשפים לגילוי משנה חיים, היינו נפעמים מהקיום של כל פרט בטבע למען מערכת החיים שעוטפת אותו ותלויה בו. מעיינות  נובעים מזרימים מים לא בשביל עצמם, כי אם לטובת הצמחים, בעלי החיים והאדמה, אשר תלויים בהם באופן מוחלט. העצים הרי לא מניבים פרי "לעצמם". אפילו בעלי חיים צדים או כובשים טריטוריה רק למען המשכיות המין, רק כדי לשרוד, לא כדי לשלוט, לא למען הכוח והכבוד. מערכת יחסי גומלין שכזאת היא היחידה שמאפשרת חיים.

אנחנו "האנושות", היחידים שפועלים במערכת הטבע כדי לנצל ולהרוס אחרים. הנטייה של האדם להיות מעל כולם, גם כשאין לכך צורך הישרדותי אמיתי, ע"י צבירת נכסים, שליטה, ובעלות על הסביבה, היא שגרמה לחוסר האיזון, בכדור הקטן והמתכלה שלנו. האבולוציה המפוארת שלנו נמדדת ביכולת שלנו להפיק את המקסימום מהסביבה, ומכאן הדרך ליחסים של ניצול הדדי עד כדי סבל בלתי נתפס – היא בלתי נמנעת. בכדי להאדיר את השליטה, "האדם המפותח" שדד את משאבי הטבע, וחמס את אוצרותיו עד כדי הרס הכדור שעליו אנחנו חיים. הישרדות מפלצתית על חשבון כל מה קיים.  

הגענו למצב קיצון  שבו מערכת הטבע שולחת נגיף קוביד 19 בכדי לשתק את פעולות האדם! לבלום את ההרס שכולו תוצאה של חמדנות ותאוות כוח. החיים מראים לנו שעלינו לנהוג אחרת, שרק אם נטיב לזולתנו, והם לנו, נוכל לשרוד. חיים טובים יתכנו רק באופן שבו כולם דואגים לכולם ובהקשבה לחוקי הטבע. הנטייה של האדם לספק את עצמו הופכת אותו לאכזר, וזה על פי הניסיון מתגלה כבור ללא תחתית. סחר בבני אדם, עבדות ילדים, שוד איברים ופדופיליה, הם רק השתקפות של הרצון האנושי חסר העכבות, כשהוא פועל למען עצמו ובניגוד למערכת החיים הסובבת אותו.

יש כוח בטבע שמניע את כל מרכיביו וחלקיו להזרמת שפע, לנתינה, להרמוניה. ברגע שנתאים את עצמנו אל הכוח הזה, שנתנהג כמוהו, הכוח הזה יפעל דרכנו אל הסובבים אותנו, ודרכם אלינו. כן, הסיבוב הזה הכרחי. לא, אין קיצורי דרך. טובתנו האישית חייבת להתמלא דרך הרצון הטוב של האחרים להעניק לנו, אלה שלכאורה לא קשורים אלינו, אך בעצם מהווים צינור למילוי כל צרכנו בצורה מאוזנת, מבלי לפגוע במערכת המופלאה שקוראים לה "הטבע".

נתחיל מדברים שקל לבדוק, הראשון ברשימה הוא העובדה המוכחת שאהבה טובה לבריאות הפיזית שלכם, פשוטו כמשמעו. כלומר, במידה ואתם אוהבים תדבקו פחות בשפעת (נגד קורונה לא היינו ממליצים לנסות) וכן יהיו לכם פחות כאבי ראש, פחות התקפי אלרגיה ואפילו פחות עששת בשיניים. תקראו איך מתבצעים המחקרים האלה, פשוט עושה חשק להשתתף: מחבקים, מדברים דיבורים רכים, נותנים מחמאות ועוד דברים שאוהבים עושים.

הנושא לא הופך ליותר פשוט כאשר רואים שגם בעלי חיים מפגינים את אותם דפוסי התנהגות שאנחנו רואים ומזהים בבני אדם כמביעים אהבה: מגע גופני, זוגיות דביקה ואפילו קנאה זוהו בבעלי חיים במחקרים שונים. אז כנראה המושג "אהבה" הוא תכונה טבעית בסיסית של הטבע ולא רק פריבילגיה של בני אדם. וכאילו שכל זה לא מספיק, מתברר שיש באהבה שלושה שלבים שכל מי שאוהב עובר, וכל שלב מאופיין בפעילות הורמונלית ייחודית שאפשר בקלות למדוד באופן כמותי. 

לאור כל הממצאים האלה אין להתפלא שיש לא מעט חוקרים שמגדירים את האהבה כשיגעון, אבחנה שמסתדרת היטב עם התכונה העיקרית שמפגין אדם מאוהב והיא לדאוג למושא האהבה יותר מאשר לעצמו. באופן רגיל אנחנו אומרים "אדם אצל עצמו יושב", ורוב הזמן הפעולות שאנחנו עושים הם פעולות אגואיסטיות, לטובתנו האישית והפרטית. אצל אדם מאוהב זה בבירור לא כך, צרכי מושא האהבה גוברים על הנוחיות שלו עד כדי מצבים שלפעמים מעמידים אותו באור מגוחך.

אז בחג האהבה הזה חשוב שנעלה את ערך האהבה בין אנשים ונדבר על החשיבות של האהבה בין כולנו, ניקח דוגמה מזוגות מאוהבים ונראה האם אפשר ליישם את מה שהטבע תכנת שאדם מאוהב יבצע גם בחיים רגילים. תחשבו על העולם הנפלא שבו כולנו נהיה, מאוהבים או לא, במידה ונצליח להפגין קצת רגשות אהבה אחד כלפי השני.

לא מזמן הייתי בהרצאה על זוגיות שדיברה בדיוק על הנושא הזה, אבל בין מבוגרים. המרצה טענה שבעצם רובנו חיים במערכת יחסים ללא אהבה, זאת מכיוון שאחרי כמה שנים של חיים משותפים, האהבה נשחקת ומה שנשאר זו רק מערכת יחסים, טובה יותר או טובה פחות. 

המרצה הציעה שנחשוב על אלטרנטיבה חדשה, אהבה ללא מערכת יחסים. זה נשמע מאוד מוזר. מהר מאוד הקהל שנכח בהרצאה נחלק לשניים, אלו שחשבו שההצעה הזו היא לא הגיונית, וכי איזה טעם יש באהבה ללא מערכת יחסים, ומיעוט קטן שלא פסל את הרעיון על הסף.

אם חושבים על זה קצת לעומק, אז יש באהבה כזו המון יתרונות, אפשר לקיים אותה עם הרבה מאוד אנשים במקביל ולאף אחד לא אכפת, היא לא מושפעת מכל החשבונות הרגילים שיש לנו במערכת היחסים, מי שולט, מי משקיע יותר, מי יותר "בסדר". כל הדברים הקטנוניים וההרסניים האלו פשוט לא משפיעים על אהבה מהסוג הזה. נכון יש לה חיסרון אחד גדול, אין לה שום מימוש בפועל, אבל אולי זה חיסרון רק בגלל שזה מה שחינכו אותנו, אולי זה לא ממש חיסרון גדול. 

איך בכלל מייצרים אהבה שכזאת?  לטענת המרצה לא מייצרים אותה, היא פשוט נופלת עליך בלי לשאול אותך, בלי להתייעץ, ובלי להתחשב במה שאתה רוצה. היא לא חייבת להיות אהבה בין גבר לאישה, זו אהבה שאין לה מגבלות של מגדר או גיל. אבל אחרי שהיא כבר נופלת על בן אדם, אז יש לו בחירה חופשית, הוא צריך להחליט האם להפוך אותה למערכת יחסים או להשאיר אותה כמות שהיא. אולי בחג האהבה הזה נשקול משהו חדש, אם תיפול עלינו אהבה מהסוג הזה, אולי נשקול לאמץ אהבה מסוג חדש, אהבה ללא מערכת יחסים. 

אנחנו מגלים כרגע שהחיים על פני כדור הארץ מתנהלים בצורה כזאת שאנחנו שונאים זה את זה דוחים זה את זה אוהבים לריב זה עם זה , בין בני אדם או אפילו בין מדינות יש סכסוכים הנובעים מחוסר כבוד אחד כלפי השני שבסופו של יום מביא לחורבן מלחמות וסבל רב של אוכלוסיות שלמות .

כל הפעולות האלה מקרבות את הקץ לעולם הקטן הזה כי במידה ותפרוצנה מלחמות גרעיניות לא יישאר פה זכר לבני אדם בכדור הארץ. 

ולכן כדאי לנו מאוד להתעורר לפני שיהיה מאוחר יש לנו אפשרות לשנות כיוון ולהציל את העולם מהרס מוחלט כי בסך הכל אנחנו רוצים עולם טוב עבור ילדינו ולא רוצים להשאיר לדור הבא מקום שהוא חורבן ולכן יש לנו שיטה איך להפוך את הכיוון ולהפוך את המקום הזה למשהו טוב .

בסך הכל מה שעלינו לעשות זה רק לשנות כיוון , זוהי סוג של פעולה פסיכולוגית שהמטרה שלה מדאגה לעצמי שזה מה שממלא את רוב זמני כלומר את האגו שלי , למחשבה כלפי חוץ למי שנמצא מחוצה לי לזולת לאנשים הסובבים אותי אם נדאג לתת להם יחס טוב ותמיד יהיו קשרים טובים ביני לבין הסובבים אותי השכנים שלי החברים שעובדים איתי ובני המשפחה שלי וכל מי שנמצא סביבי מיד נחוש שהעולם לאט לאט חוזר לעצמו וזה יהיה כמו סוג של תרופה כמו אנטיביוטיקה שמרפאת אותנו מהמחלה הזאת שנקראת אגואיזם . 

 ולכן כדאי לנו מאוד להתעורר ולהבין שאפשר לעשות שינוי, כלומר אנחנו צריכים להגיע לקשרים טובים בין בני אדם, ולתת יחס טוב לזולת זוהי בעצם התרופה שתביא לאנושות את הגאולה כלומר נתקרב להיות דומים לטבע הסובב אותנו .

המשבר שפוקד אותנו הוא משבר כללי: חברתי,כלכלי, אישי, תרבותי, צרכני, נראה כי צורת החיים הישנה מתפרקת וקורסת לנו מול העיניים, נראה כי היסוד האגואיסטי, שהיה המנוע של ההתפתחות משתנה. אנחנו בפתחו של סדר עולמי חדש. תוכנת ההפעלה שלנו משתנה ולעומת זאת המערכות הישנות, עדיין אוחזים בתוכנה הישנה, נראה כי אין יכולת לחשב מסלול מחדש.

חורבן הבית – מראה על חוסר יכולת לבנות יחסים נכונים בינינו. אין יכולת לשיטה האגואיסטית לפעול בצורה הנכונה לאהבת הזולת ולכן נפלנו לשנאת חינם ויצאנו לגלות. מאחר וחזרנו לארצנו, קיבלנו שוב הזדמנות לבנות חברה למופת ודוגמה לכל העולם. אולם נראה כי עדיין לא רכשנו בעצמנו את התוכנה החדשה, למרות הישגים בתחומים רבים, נראה כי ביחסים בינינו לא התקרבנו, הפילוג בעם גדל עם השנים ונראה שאנו על סף מלחמת אחים.

אנחנו בשלב המעבר לעולם החדש, המערכות הישנות האגואיסטיות כבר לא עובדות, חוסר הצלחה כללי, המונים יוצאים לרחובות משום שנמצאים בחוסר אונים, נראה שאין באופק שום תקווה לשינוי, שאין תוכנית לאף אחד. המהפך צריך להיות מתוך יאוש והכרה שאין לנו יכולת להמשיך כך שכל פרט בחברה ירגיש ויבין שאני חייב להשתנות!

העולם הישן קורס, העולם החדש צריך להיבנות על חורבן העולם הישן. העולם החדש בנוי על קשרי אהבה והתחשבות הדדית, על יחס חיובי של האדם לסביבה. השינוי העתידי חייב להתרחש בימינו, צריך להתחיל, ככל שנקדים נחסוך מעצמנו סבל מיותר. אנחנו חייבים ללכת קדימה ולהיות דוגמה לכל העולם. נראה כי נגיף הקורונה שמכסה את העולם, מוכיח לנו כי התהליכים הם גלובאלים. אנחנו עם ישראל חייבים להיות אור לעולם החשוך, לתת תקווה לאנושות בריאה והומוגנית שחיה חיים הרמוניים על פני כדור הארץ, זה לא חלום זה כתוב אצלנו במקורות שבאחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיהו יא' ו') יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" (ישעיהו יא' ט').