הטבע כמורה לזוגיות

בטבע אנחנו רואים זוגיות בצורות שונות. למשל מולקולה המורכבת משני אטומים המתחברים יחדיו ויוצרים משהו חדש. יום ולילה המנוגדים זה לזה אך יחדיו יוצרים שלמות של יממה. מכשיר חשמלי שיש בו גם פלוס וגם מינוס יכול לפעול כראוי ולמלא את הייעוד שלשמו הורכב. גם בצומח אנו רואים שהתחברות של גרגרי האבקה בצלקת העלי יוצרים את המשהו החדש, את הפרי שמוביל להמשכיות. אם נתבונן על בעלי חיים בטבע נראה איך הטבע מכין אותם לזוגיות. הטבע מעורר בנקבה שינויים הורמונליים שמכינים אותה להיענות לזכר, הזכר מיד מרגיש ומחפש את הנקבה כדי ליצור אתה חיבור שיוביל למשהו המשותף, לדבר השלישי החדש, הצאצא. בטבע נוכל לראות זוגיות ברמות שונות. זוגות של זכר ונקבה שמתחברים רק כדי לייצר את הדור הבא , כאלה שמטפלים יחדיו בדור הבא, וכאלה שנשארים בזוגיות לאורך כל חייהם.

אנחנו בני האדם, ניחנו ביכולת חשיבה ודיבור. אנחנו בעלי החיים המפותחים ביותר בטבע. אצלנו הזוגיות מונעת מרגש, משכל ומהורמונים. כדי להגיע לזוגיות כפי שהטבע מוביל אותנו עלינו להתבונן על הדרגות הנמוכות מאתנו: הדומם, הצומח והחי. לראות איך הפכים מביאים לתוך החיבור הזוגי את המשהו המיוחד לכל אחד. לראות איך בתוך השלמות שנוצרת משני הפכים, מתפתח משהו שלישי שיש בו מזה ומזה אבל הוא לא זה ולא זה. הוא המשהו הממוזג שלא יכול להיווצר ללא הנתינה של שני הניגודים שיצרו אותו, מתוך רצון להיות יחדיו מבלי לעשות חשבון כמה אני נותן, מה אני נותן לקשר הזוגי הזה. לראות איך מתוך נתינה מוחלטת ומלאה, הם מגיעים ליצירת המשהו השלישי שישמר את קיום מינם, קיום ההמשכיות. 

אצלנו בני האדם ההליכה לזוגיות, צריכה להיות דומה ושונה מיתר הדרגות בטבע. ההחלטה הרגשית והשכלית שלנו צריכה לקחת בחשבון את הדרגות הנמוכות מאיתנו. ההחלטה צריכה להוביל אותנו לזוגיות שבה כל אחד מאתנו מביא לזוגיות את החלק המיוחד לו מתוך כוונה לבנות את המשהו המשותף של שנינו. זאת מבלי להתחשבן זה עם זה, אלא לטובת הקשר שממנו יצא דור ההמשך, ליצור את התמהיל הזוגי שהכי יתאים להקמת דור ההמשך. יש שיקראו לזוגיות כזו "איש ואישה שכינה ביניהם".