אהבה ללא מערכת יחסים
אולי אתם זוכרים כשהייתם ממש ילדים, הייתה לכם אהבה ללא מערכת יחסים, זו הייתה יכולה להיותה אהבה לילד או ילדה בכיתה שאהבתם בסתר, אבל התביישתם לגלות, התביישתם להראות בפומבי את האהבה שלכם.
לא מזמן הייתי בהרצאה על זוגיות שדיברה בדיוק על הנושא הזה, אבל בין מבוגרים. המרצה טענה שבעצם רובנו חיים במערכת יחסים ללא אהבה, זאת מכיוון שאחרי כמה שנים של חיים משותפים, האהבה נשחקת ומה שנשאר זו רק מערכת יחסים, טובה יותר או טובה פחות.
המרצה הציעה שנחשוב על אלטרנטיבה חדשה, אהבה ללא מערכת יחסים. זה נשמע מאוד מוזר. מהר מאוד הקהל שנכח בהרצאה נחלק לשניים, אלו שחשבו שההצעה הזו היא לא הגיונית, וכי איזה טעם יש באהבה ללא מערכת יחסים, ומיעוט קטן שלא פסל את הרעיון על הסף.
אם חושבים על זה קצת לעומק, אז יש באהבה כזו המון יתרונות, אפשר לקיים אותה עם הרבה מאוד אנשים במקביל ולאף אחד לא אכפת, היא לא מושפעת מכל החשבונות הרגילים שיש לנו במערכת היחסים, מי שולט, מי משקיע יותר, מי יותר "בסדר". כל הדברים הקטנוניים וההרסניים האלו פשוט לא משפיעים על אהבה מהסוג הזה. נכון יש לה חיסרון אחד גדול, אין לה שום מימוש בפועל, אבל אולי זה חיסרון רק בגלל שזה מה שחינכו אותנו, אולי זה לא ממש חיסרון גדול.
איך בכלל מייצרים אהבה שכזאת? לטענת המרצה לא מייצרים אותה, היא פשוט נופלת עליך בלי לשאול אותך, בלי להתייעץ, ובלי להתחשב במה שאתה רוצה. היא לא חייבת להיות אהבה בין גבר לאישה, זו אהבה שאין לה מגבלות של מגדר או גיל. אבל אחרי שהיא כבר נופלת על בן אדם, אז יש לו בחירה חופשית, הוא צריך להחליט האם להפוך אותה למערכת יחסים או להשאיר אותה כמות שהיא. אולי בחג האהבה הזה נשקול משהו חדש, אם תיפול עלינו אהבה מהסוג הזה, אולי נשקול לאמץ אהבה מסוג חדש, אהבה ללא מערכת יחסים.
